חגים כאופר בארצות הברית- חלק שני 

בחודש נובמבר, ממש חודשיים לפני הבר מצווה של הבן הבכור במשפחה בה אני משמשת בתור אופר, הרגשתי מאוד קרובה לילדים, הרגשתי שהם מקשיבים לי ומכבדים את רצוני, שואלים לרשותי ומתחשבים בבקשתי.

 אחרי 3 חודשים עם המשפחה הבנתי שיש לי בעיה עם ילד אחד מתוך הארבעה, האמת שהבנתי את זה כבר מהשבוע השני שלי עם המשפחה ובתחילה חשבתי שהבעיה אולי איתי, אבל לבסוף הבנתי שהוא פשוט כזה, עצבני וכועס כל הזמן, יוצר חומות סביבו ולא מאפשר לאף אחד להתקרב אליו. הילד בן 11... ולאחר כמה שיחות עם אימו הבנתי שהוא מעולם לא הרשה לעצמו לתת לאף אופרית להתקרב אליו, כך שחשתי איזושהי הקלה, אבל פספוס מצד שני.

 הרבה פעמים היה לי מאוד קשה להישאר איתו כשאני עם כל הילדים כי תמיד הוא דרש תשומת לב מלאה וכשהיו אחרים מסביבנו הוא ידע תמיד להצית את האווירה ולגרום לבכי או למריבה. בתחילה הייתי כועסת ומתעצבנת אבל מהר מאוד הבנתי כשאחרי הכל יש לי עסק עם ילד רק בן 11 וכל שהוא צריך זה לדעת שתומכים בו ונותנים לו חיזוקים חיובים, למרות שלא תמיד הגיע לו. את חג ההודיה חגגתי עם המשפחה שהחברה שלי עבדה אצלה בתור אופר, חברה שהגיעה בתחילת אוקטובר. כבר ידעתי להצביע בתקופה הזו על שתי חברות שהיו איתי, חברות אמת שמקשיבות וסומכות עלי. במהלך החג שמעתי את הסיפור שוב ושוב על חג ההודיה, עם האינדיאנים והסממנים השונים אבל איכשהו תמיד הוא נשכח, מה שכן עוף כזה עשיר ומשובח לא אכלתי מעולם ועם בטן מפוצצת לקינוחים השונים והמפתים הגחתי בשמחה וכמו ילדה קטנה חלמתי רק על המיטה.

עבר עוד חודש והגיע חנוכה, שמונה ימים מוזרים, שמונה שאלות וקושיות ממש כמו לפני פסח.

 חנוכה וקריסמס זה מה שקרה! הילדים יצאו לחופשת חורף בת שבועיים לחגוג את שני החגים בצמוד לשנה החדשה,

מזיכרונותיי, זיכרונות של 22 שנה, בחנוכה שרים שירים, מדליקים נר כל ערב ובתחילת החג מקבלים דמי חנוכה, אבל מה שקרה פה בחג היה פשוט זוועה.

הילדים תמיד אמרו לי שהם מקבלים מתנות פעמיים בשנה, ביום הולדת ובחנוכה.

אומנם אין עץ אשוח או סנטה קלאוס שיצוץ לקפוץ לכוס חלב ועוגיה אבל מה שכן כל יום הילדים קיבלו מתנה ובערב החג היה האח מפוצץ במתנות לכל המשפחה.

 אין ספק שהקריסמס מאוד השפיע, זה היה נחמד אבל השכיח מהילדים את אווירת החג, כל ערב הם חיכו להדליק את הנרות ולשיר מהר מהר, העיקר לקבל את המתנות.

 כמובן כמי שחיה בגולה ומשתתפת במסורות המשפחה, לקחתי חלק בבדיחה וקניתי לכל ילד מתנה ולהורים כמובן והוספתי לשלל הנמצא ליד האח.

 בערב הראשון עם פתיחת המתנות כל כך הופתעתי שגם לי חיכו כמה הפתעות:

קיבלתי קופסא ממתכת ובתוכה 50 דולר מתנה לחנות תכשיטים יפיפייה, שעון מדליק שמתחלק לשניים, שעון המורה על שעון שיקגו והשני על שעון ישראל, רק המחשבה על המתנה העלתה ריגוש בלבי ושמחה מרובה. סוף סוף אפשר להתקשר הביתה ולא לשבור את הראש בחישוב שעות מיותר.

 בנוסף לחג קיבלתי מהסבתא שקית מסטיקים של בזוקה מהארץ, שלא סייעה למצב השיניים שלי בסופו של דבר, וז'קט פליז שעזר לי לעבור את החורף בצורה חמה.

 בערב הקריסמס כל הפרוורים בעיר הגדולה היו מוארים ומלאים בעצי אשוח, זהו מראה שלא יישכח לעולם. אני חושבת שזהו היתרון הגדל של להיות עם עבודה חוקית בארה"ב – את לא צריכה לדאוג שיתפסו אותך, יש מי שדואג לך.

כל העצים והרחובות המוארים בשלל צבעים, שירי החג המתנגנים ברקע וסנטה קלאוס מופיע בכל מקום אפשרי, הם אלו שהעבירו בכולם ואפילו ביהודי שבנו את אווירת חג המולד.